... והיום אחרי שעות של קריאה ומחקר באינטרנט...

מצאתי את עצמי חושבת על השילוב המופלא
של החיבור לעצמי והדרך בה אני בוחרת להלך
יום יום, דרך הטנטרה,
מתוך תפישה העולם המעמיקה הזו,
אני צומחת לרבדים חדשים.

ללוות אנשים בדרך שלהם,
לעזור להם לראות דרך חדשה ואחרת,
למצוא בתוכם את האומץ לעזוב את המוכר והידוע,
ולחוות את העסיס שהחיים כאן מציעים.
יחד איתם אני צומחת,
אמר סטיבן קובי (והציטוט לא ממש מדוייק)
אם אתה רוצה ללמוד משהו,
לָמֶד אותו.

כמה נכון.... כדי ללמֶד משהו,
את לומדת אותו בצורה מעמיקה,
את נכנסת בעובי הקורה,
את מתנסה , את לומדת עוד
והופכת להיות מומחית בנושא...

אני יודעת שחל בי שינוי בנושא הזה.
פעם, הייתי לומדת את נשמתי החוצה ,
ומעלה עשן בטחינה המתמדת,
ועם זאת לא העזתי לקחת אחריות,
כשלמדתי את "שיטת גרינברג"
כבר בשיעורים הראשונים של שנה א'
האיצו בנו המורים, לקחת לנו קליינטים ולעבוד בחינם,
להתחיל לעבוד וללמוד,
השאלה האתית שעלתה בי, נענתה
בהגיון רב,
אם אני מוסרת את המידע שאני מתלמדת,
ואני לא גובה כסף עבור הטיפול,
מדוע לא תהיה לאנשים המוטיבציה והרצון להגיע??
ואמנם, רוב חברי לכיתה ,
עד מהרה עבדו עם קליינטים קבועים.
ואני?
נאדה ! לא הייתי מסוגלת לעבוד אם אני
לא מומחית וירטואוזית בנושא,
אולם, אליה וקוץ בה,
איך אוכל להיות מנוסה, מומחית וירטואוזית,
אם לא אתנסה ? אם לא איישם את השיעורים
הלכה למעשה?

עברה התקופה הזו,
היום אני מוצאת את עצמי,
מומחית בתחומים בהם אנו עוסקים,
דווקא מתוך המקום אותו לימדו אותי
בבית הספר של "שיטת גרינברג"
מתוך הנסיון הרב שצברנו שנינו,
גם עלתה רמת הבטחון העצמי ,
הידיעה המוחלטת והברורה ביכולות שלי...

והתודה, למי...?
אין לי ספק,
שלנשמה התאומה
שחולקת איתי את חיי,
לאהבה הקסומה
ל...בן אהובי בן זוגי לחיים,
חבר שלי, חברה שלי, המורה הגדול שלי
התלמיד המופלא שלי ....

תודה אהוב על הדרך....